החלטה בתיק ת"ט 35903-09-11

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר. בתצהיר התומך בבקשתו טען כי השיק הנדון נמשך על חשבון בנק סגור וכי חתימת המושך אינה חתימתו.  עוד נאמר כי המבקש אינו מכיר את המשיב ולא קיבל ממנו דבר.

המבקש בעדותו הכחיש כי השיק נגנב ממנו  והודה כי קיים דמיון לא מוסבר בין חתימתו לחתימה המתנוססת ע"ג השיק הנדון. חרף זאת, עמד המבקש על טענתו כי חתימת המשיכה זויפה.

ב"כ המשיב טוענת בסיכומיה כי האפשרות שמאן דהוא קיבל לידיו את השיק וזייף את חתימת המבקש באופן כה דומה לחתימה המקורית מבלי להכיר את דרך החתימה המקורית היא אפשרות קלושה. עוד נאמר כי טענת הזיו, נטענה בעלמא. על האמור מוסיפה ב"כ המשיב כי המבקש סתם ולא פירש בתצהירו את המועדים בהם נסגר חשבון הבנק שלו, מועד חתונתו והמועד בו פתח (לטענתו)  חשבון משותף עם רעייתו.

דיון והכרעה

לטעמי יש ליתן למבקש רשות להתגונן. ראשית, טענת הזיוף, במובנה המצומצם, לא נסתרה. אכן, קשה יהיה לקבל את הגרסה העובדתית של המבקש לפיה השיק לא נגנב ממנו אך חתימתו של המבקש על גבי השיק זויפה באופן מוצלח לכאורה. ואולם, כפי שנאמר, הגרסה לפיה החתימה אינה חתימת המבקש לא נסתרה. את מהימנותה הכוללת של גרסת המבקש ניתן יהיה לבחון במסגרת הדיון בתיק העיקרי.

ב"כ המשיב טוענת כי גרסת המבקש בנוגע לזיוף החתימה היא סתמית ומפנה להחלטת הרשמת (כתוארה אז) לוי ב בש"א 159673/06. לטעמי, אין הנדון דומה לראיה. בפרשה הנזכרת,  לא נטען כלל בהתנגדות שהוגשה כי מדובר בשקים שנגנבו ואינם בחתימת המבקש ( ש: איפה כתוב שנגנבו לך שיקים ולא בחתימתך?. ת: לא כתוב."). כמו כן, באותה פרשה קבע בימ"ש כממצא כי בידי המתנגד הייתה אפשרות לצרף דוגמות חתימה שהיו בידיו לצורך ביסוס טענת הזיוף אך הוא לא עשה כן. בענייננו נטען בתצהירו של המבקש כי השיק אינו חתום על ידו ואין טענה כי בידי המבקש דוגמות חתימה לצורך ביסוס טענת הזיוף. משכך, אינני מוצא מקום להסתמך על האמור בפרשה הנ"ל.

לאור האמור, אינני סבור כי יש מניעה ליתן למבקש רשות להתגונן בטענת זיוף.

הטענה כי השיק נמשך על חשבון בנק סגור אינה מעמידה טענת הגנה ראויה למבקש. העובדה שמבחינה חוזית הבנק אינו חייב עוד לכבד שקים שמשך החותם על החשבון שנסגר אינה גורעת מאחריותו של מושך השיק על פי חתימת המשיכה שלו.

המבקש טען כי לא קיבל דבר מן המשיב. הטענה לא נסתרה בחקירה נגדית.  על פי פקודת השטרות, חתימת המושך על גבי השיק מקימה חזקה כי המושך קיבל תמורה. מקום בו המושך כופר בכך שהחתימה על גבי השיק היא חתימתו לא חלה החזקה כי התקבלה תמורה. זהו לכאורה המצב בענייננו נוכח טענת הזיוף שהעלה המבקש.  על כן לא ניתן לקבוע כעת כי יש לראות במבקש כמי שקיבל תמורה עבור השיק.

לאור האמור, ניתנת רשות להתגונן בטענה כי השיק זויף ובטענה כי לא ניתנה עבור השיק כל תמורה למבקש.  תצהיר המבקש בנקודות אלה ישמש כתב הגנה. התיק יועבר למנ"ת לשם ניתובו למסלול המתאים. הוצאות הליך זה יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום,  כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: